DISORDER - דודו ברקת

דודו ברקת מציג בגלריה בבארי את תערוכתו החדשה: "DISORDER",

שפירושו הפרעה בתוך המערכת, שיבוש, דיסוננס.

אין ספק שהמילה מתארת היטב את ההתרחשויות שנסבו סביב התערוכה, עוד לפני הקמתה ועד לרגע זה...

התערוכה עוסקת בדבר שמייצר את ההפרעה, ב"עין הפקוחה" שבולשת סביב ומוצאת האם כל המהלכים תקינים.

האמן לוקח על עצמו תפקיד לדווח על הנעשה, לתצפת, לרשום ולפקח על האמת הנראית לעין, מנקודת מבטו, ולשמר אותה. 

לשם כך הציב האמן מצלמות נסתרות באזור חדר האכילה, שמתצפתות ומשדרות תמונה בזמן אמת לתוך הגלריה. התמונה מוקרנת על בלון תצפית גדול התלוי מהתקרה במרכז חלל הגלריה. הצופים הנכנסים לגלריה קולטים תחושה של חוסר סדר, של איום והפרעה שבאה לידי ביטוי בריחות, בסאונד הבוקע מרמקולים חשופים בתדר לא מכוון ומעיק, ובבלון התלוי- מתנודד מהתקרה והשבשבת המסתובבת לקול רחש המאוורר.

התערוכה מציפה מעל פני השטח את סוגיית הצורך שלנו בפרטיות ובאינטימיות אל מול יצר המציצנות והשליטה, את אימת המצלמה – עיני הממסד- החודרת לתודעתנו.

הקיבוץ הוא סוג של מיקרו בתוך המקרו הישראלי, שלכאורה מצהיר על עצמו כדמוקרטי, אך למעשה הדמוקרטיה מסתיימת מהר מאוד כשנוגעים לה ב"בטן הרכה" : צבא, ביטחון וחופש הביטוי. בשם אלו מותר לעצור אותך ללא משפט במעצר מינהלי... הצורך בפרטיות ובאינטימיות הוא אקוטי במיוחד כשמדובר בסיטואציה קיבוצית. החשיפה הציבורית פה קשה יותר ולכן גם הצורך בפרטיות והקנאות לו  גדול יותר.

את זה חווה האמן על בשרו: כשביקש להציב מצלמות באזור חדר האכילה, נתקל בהתנגדות מצד הממסד הקיבוצי ומרכזת חדר האוכל, שנעתרו לבסוף להציב את המצלמה בנקודה ספציפית שלא תהווה איום על הנוכחים. מזכיר הקיבוץ דרש מהאוצרת שקיפות מלאה וכך פורסם מיקומה המדויק של המצלמה "הנסתרת"  כמה ימים לפני פתיחת התערוכה ביומון המקומי.

האמן המופתע הרגיש שהמערכת הקיבוצית מטרפדת את המהלך הרעיוני של התערוכה עוד לפני שהוקמה. לטענתו המערכת לא נותנת שיבקרו אותה ומפעילה צנזורה. המהלכים המוקדמים המתוארים פה העמידו בסימן שאלה את פתיחת התערוכה, סימן שאלה שמרחף עדיין בחלל ומאיים עליה.

האם הצליח האמן לחדור למערכת ההרמטית של הקיבוץ ולאיים על תחושת הפרטיות של חברי הקיבוץ?  - כנראה שכן.

האם הצליח הממסד לסרס את החדירה של האמן ה"חוצן" ע"י  כך שהגביל את מיקום המצלמה ופירסם מבעוד מועד על קיומה?  - כנראה שכן.

כך או כך , השתלשלות העניינים הסוערת העלתה את הנושא על סדר היום הקיבוצי והוכיחה עד כמה הוא טעון ורגיש.

זיוה ילין – אוצרת התערוכה.

​